מאת: עו"ד מורן ליברמן-איצקוביץ
המושג בן ממשיך נקבע בתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 (להלן: "התקנות") לשון הסעיף להלן:
"בן ממשיך – בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר;." (ההדגשה אינה במקור מ.ל).
סעיף 3(א)ח לתקנות קובע: "תקנה זו תחול על אגודה שסווגה על ידי הרשם כמושב עובדים זולת אם נקבעו בתקנון האגודה הוראות ותנאים אחרים בענין קבלתו של בן ממשיך כחבר אגודה."
מעמדו של בן ממשיך קיים אך ורק במושב עובדים ולא בכל צורת התיישבות אחרת כגון אגודה חקלאית, כפר שיתופי [ראה ע"א 6/86 גפטר נ' רזון פ"ד מב(4)].
יחד עם זאת, רבים בטעות סוברים כי בן ממשיך הוא מי שבחרו הוריו כזה שימשיך לאחר פטירתם את קיום המשק החקלאי ויהיה בעל המשק במקומם. הגדרה זו חלקית וחסרה ותהא נכונה במקרים מסויימים בלבד.
קיים נוהג במושבים רבים (שאינם חתומים על חוזה משולש ואינם מושב עובדים) למנות בן ממשיך לצורך בניית בית נוסף במשק. מינוי זה מהווה רישום פנימי בלבד ואינו מקנה לבן זכויות קנייניות ולאחר פטירת ההורים לא ירש הבן את המשק כבן ממשיך. יש לשים לב כי התקנות תוקנו בשנת 1973. במידה והבן הממשיך מונה טרם שנת 73 בית המשפט עשוי להכיר במינוי כתקף.
התקנות קובעות כי בן ממשיך הינו בן אחד בלבד והוא מחזיק במשק מכח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכח ירושה. בן זה ירש את המשק לאחר פטירת הוריו. התקנות מסדירות נוהל חברות הבן הממשיך באגודה, הן מסדירות את הזכויות והחובות של הבן הממשיך כחבר באגודה, הזכות להצביע ולבחור, הזכות לקבל דיבידנדים בפירוק וכו'. רישום הבן הממשיך בספרי האגודה בהתאם לתקנות לא יקנה לבן הממשיך זכויות קנייניות במשק, אלא יהוו הכרה של האגודה בבן הממשיך. רק השלמה של המסמכים הנדרשים לצורך העברת הזכויות וחתימת הגורמים הרלוונטיים יקנו את הזכות הקניינית במשק לבן הממשיך.
במושבים בהם הזכויות בקרקע נגזרות מתוך הסכם משולש- בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות הציונית והאגודה נקבע כי זכות חבר המושב אינה ניתנת להעברה בחייו או במותו אלא בדרך הקבועה בחוזה המשולש, לפיו יוכל החבר להעביר זכויותיו לבן ממשיך לאחר מותו. הבן הממשיך צריך להיות מאושר ע"י האגודה, הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל.
ההעברה לבן ההמשיך תיעשה רק לאחר פטירת שני ההורים (או הורה ובן זוגו). היה והבן הממשיך לא נרשם ככזה כנדרש, אם בצוואה של הורה שנפטר ביקש ההורה להעביר את זכויותיו במשק לילד אחד ולאחר פטירתו בן הזוג שנותר בחיים ביקש להעביר את הזכויות במשק לבן השני, הרי שיתכן כי המשק יעבור לילד שקבע בן הזוג האחרון, שנותר בחיים. לרצון ההורה שנפטר ראשון לא יהיה תוקף.
כאשר לא מונה בן ממשיך יחול סעיף 114 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 כמפורט בהמשך.
כיצד מתבצע המינוי- לשם מינוי הבן הממשיך ההורים והבן יפנו לאגודה ויבקשו את מינוי הבן לבן ממשיך. האגודה צריכה לתת אישורה בכתב (לרבות אישור האסיפה הכללית של האגודה). לשם השלמת מינוי הבן הממשיך יש לפנות לסוכנות היהודית לקבל אישורם ולאחר מכן לרשות מקרקעי ישראל. עד להשלמת קבלת האישורים מטעם כל הגורמים לא יחשב הבן כבן ממשיך וכל שיוותר בידיו הוא זכות חוזית.
כדי להשלים את המינוי על ההורים והבן המיועד להמציא לסוכנות היהודית המסמכים הבאים:
- פרוטוקול האגודה לפיו אושר מינוי הבן כבן ממשיך. הפרוטוקול יחתם בחותמת אגודה ושתי חתימות של מורשי החתימה באגודה (מקור). תוקף אישור האגודה לחצי שנה.
- מכתב ממזכירות האגודה המאשר את האמור בפרוטוקול. תוקפו גם לחצי שנה.
- הצהרה של בן ממשיך.
- טופס מינוי בן ממשיך.
- טופס התחייבות להעביר והסבר על משמעות המינוי לבעלי הזכויות מאומת ע"י עורך דין. הטופס נועד לוודא כי משמעות המינוי ואי יכולת ההורים לחזור מן המינוי הובן להורים.
- צילום ת.ז הבן.
- טופס שאלון למילוי המועמדים.
- תשלום דמי טיפול לסוכנות בגין הבקשה למינוי הבן הממשיך.
- ככל וקיים צו מניעה של המנהלה להסדרים חקלאיים – המשקם, יש להמציא אישור המשקם על ביטול צו המניעה.
- הצהרה והתחייבות המתיישבים. על טופס זה יחתמו לפי סדר זה- בעלי המשק והבן הממשיך, האגודה, הסוכנות ורשות מקרקעי ישראל. הרשות תחתום על המסמך אחרונה ועם חתימת הרשות תם ונשלם מינוי הבן הממשיך.
ככל ולא יושלמו ההליכים למינוי הבן הממשיך ולא ירשם הבן ברשות מקרקעי ישראל, לפי הוראות ההסכם המשולש הזכויות במשק יעברו בהתאם להוראות סעיף 114 לחוק הירושה:
(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.
(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.
(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור."
בן זוג של המוריש גובר על יורשים אחרים (כגון ילדים). יורש המסוגל לקיים את המשק החקלאי יפצה את היורשים האחרים בהתאם לחלק היחסי שלהם. ככל שהפיצוי ישולם מתוך כספים שאינם חלק מהעזבון יהיה תשלום זה מחויב במס.
בחוזה הדו צדדי בהם הרשות והאגודה חתומים על חוזה, אין אזכור למונח "בן ממשיך" ואין אפשרות למינוי בן ממשיך. רישום הבן באגודה לא יקנה לו זכויות קנייניות במשק.
בחוזה הדו – צדדי נקבע כי, הנחלה אינה מהווה חלק מעזבונו של בעל הנחלה, אך ניתן להורישה ע"פ צוואה, גם למי שאינו צאצא של המוריש.
סעיף 19ג(7) להסכם המשבצת קובע כי ככל וניתן אישור או ניתנה התחייבות בכתב של הסוכנות לחבר האגודה בדבר מינוי בן ממשיך, התחייבות זו תהיה בתוקף לאחר פטירת המתיישב. הוראה זו רלוונטית רק במקרה בו ניתן האישור ו/או ההתחייבות לפני החתימה על ההסכם הדו צדדי. לאחר החתימה על ההסכם הדו צדדי הזכויות יעברו רק בהתאם להוראות ההסכם הדו צדדי.
בחוזה נקבע כי ראשית יקבל את מלוא הזכויות בן הזוג שנותר בחיים. גם אם קיימת צוואה המורה אחרת, בן הזוג קודם ליורשים.
לאחר פטירת בעל הזכויות ובן הזוג או במקרה בו אין בן זוג ויש לו יותר מילד אחד, הזכויות בנחלה יעברו לאחד הילדים שמסוגל לקיים את הנחלה. במקרה שאין הסכמה בין היורשים מי מסוגל לקיים את הנחלה יפסוק בית המשפט.
בחוזה הדו צדדי אין הפניה לסעיף 114 בחוק הירושה, לפיכך במידה ובעל הזכויות לא הותיר צוואה ואין לו בן זוג ולא מונה בן ממשיך שנרשם כדין ברשות מקרקעי ישראל, במידה ואחד היורשים יוכיח כי הוא מסוגל לקיים את המשק החקלאי יקבל את הזכויות בנחלה בלא שידרש לפצות את היורשים הנוספים.