מאת: עו"ד מורן ליברמן-איצקוביץ
בלבול רב קיים בכל נושא הצוואות במשק חקלאי. הדין החל על משק אחד יכול ויהיה שונה במשק אחר, קיימות התאגדויות שונות, הסכמי משבצת שונים, בנים ממשיכים וכו'. להלן אנסה בקליפת השום להסביר ההבדלים בין משק אחד למשנהו, המקבלים משנה תוקף כאשר מבקשים לכלול אותם במסגרת מצבת הנכסים בצוואה.
עריכת צוואה הכוללת נכס שהוא משק חקלאי אינה דומה לעריכת צוואה לגבי נכסים אחרים
כגון קרקע או בית בעיר. לשם עריכת צוואה במשק חקלאי נדרשת בקיאות בדין הרלוונטי. לדוגמא- ניתן לרשום דירה רגילה על שם יותר מאדם אחד, לעומת זאת משק חקלאי אינו ניתן לחלוקה ולא ניתן לרשום נחלה על שם יותר מאדם אחד ובן זוגו. במקרה בו ציוו ההורים כי המשק יחולק בין הילדים באופן שכל ילד יקבל בית אחר המצוי על המשק והמשק ירשם על שם כל הילדים- מצב זה אינו אפשרי ולא ניתן לאכיפה.
בחוזה משבצת המשולש גובר מינוי בן ממשיך
שהושלם מינויו על פני צוואה. חשוב לתת את הדעת לכך כי במקרה בו נרשם בן ממשיך ובת זוגתו על הנחלה, במקרה בו הבן ילך לעולמו האישה ממשיכה להיות בת ממשיכה, אפילו אם תתחתן בשנית. האישה גם תוכל להעביר את הנחלה לבעלה החדש וילדיו.
בהסכם המשולש הבן הממשיך אינו צריך לפצות את יתר אחיו אף אם נקבע הדבר בצוואה
ולכן במידה וההורים מעונינים בכך יש לקבוע בהסכם בין הצדדים הוראות בדבר הפיצוי לאחים האחרים וכיצד הוא יתבצע, יש לקבוע דרכים ובטחונות למימוש רצון ההורים. אם מעוניינים ההורים בחלוקה שוויונית בן הילדים, מקובל להזמין הערכת שווי נטו של הנחלה (לאחר הפחתת מיסוי במכירת הנחלה לצד ג') משמאי ולחלק במספר הילדים. נניח ויש שלושה אחים – לכל ילד מגיע 1/3 משווי הנחלה. הילד שעל שמו ירשם המשק יפצה את שני אחיו על פי חלקם היחסי (כל אחד 1/3).
ניתן לקבוע בצוואה הוראות בדבר פיצול מגרש מהנחלה.
עלינו להתאים זאת לנהלים, החלטות והוראות האחרונות של רשות מקרקעי ישראל וביניהן החלטה 1355 באופן שיאפשר בעת יישום ההחלטה פיצול מגרש נוסף מהנחלה ובכך יחולק המשק בין יותר ילדים וכן להתייחס לעלויות הפיצול סוגיית המיסוי וההיטלים ולרבות גובה דמי הרכישה (בניגוד לדמי הסכמה שהיו בעבר). עלינו להתייחס לשימושים חורגים בקרקע. בצוואה עלינו לבחון את עלויות המיסוי של כל פעולה וכן לקבוע מינוי מנהל עזבון.
בהסכם הדו צדדי
אם לא נקבע בצוואה כי האח שירש את המשק יפצה את יתר אחיו הוא לא יהיה מחוייב לעשות כן. בהסכם המשולש- אם לא נקבע בן ממשיך ושני ההורים הלכו לעולמם, יחול סעיף 114 לחוק הירושה הקובע כי האח שיקבל את המשק יפצה את יתר אחיו. במידה וקיימת צוואה בה נקבע יורש אחד למשק אשר אינה סותרת את הוראות הסכם המשבצת, בתי המשפט משתדלים לקיים את מצוות ההורים ולקבוע כי היורש שנקבע בצוואה הוא הבן הממשיך ואינו חייב לפצות את אחיו.
צוואה הדדית
היא צוואה אשר עורכים בני זוג יחדיו. עריכת צוואה הדדית מבטיחה כי באם אחד מבני הזוג ילך לעולמו לא יוכל בן הזוג השני לסכל את רצון בן הזוג שנפטר. במקרה בו לאחר מות בן זוג מבקש בן הזוג הנותר לשנות את הצוואה עליו לקיים קודם כל את הכתוב בצוואה לגבי חלקו של בן הזוג שנפטר.
עם עריכת צוואה רצוי מאוד לערוך גם הסכם ממון בין בני הזוג אשר יאושר כדין כדי להבטיח מימוש כוונת הצדדים. מומלץ מאוד לאדם המעונין להעביר, לתת במתנה או לצוות את נכסיו לבן זוגו ו/או לילדיו ו/או לקרוב אחר ובפרט כאשר במצבת נכסיו קיימת נחלה להיעזר בעורך דין העוסק בהסכמי ממון, צוואות ובעל מומחיות בתחום הספציפי של משקים ונחלות אשר ימקסם את אפשרויות הגלומות בחלוקת הנכסים והתמורה בין קרוביו של בעל הנחלה. הכותבת הינה עורכת דין העוסקת בתחום המקרקעין, המגזר החקלאי, מושבים וקיבוצים.