מאת: עו"ד מורן ליברמן-איצקוביץ
הלכה למעשה בבואנו לבחון שאלה זו אנו נדרשים לבחון את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, לנסות ולהתחקות אחר רצון ההורים, את הסכם המשבצת, השלמת מינוי הבן הממשיך, האם קיים הסכם בין ההורים לבן הממשיך ו/או בין האחים, התנהגות הצדדים וכו'.
במושבים החתומים על הסכם משולש (בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות הציונית והאגודה) קיים הסדר לפיו בעלי הנחלה יכולים להעביר את המשק לבן ממשיך. בהסכם זה לא קיימת הוראה לגבי זכויות המתיישב להוריש המשק בצוואה. עמדת רשות מקרקעי ישראל ואליה מצטרפים בתי המשפט קובעת כי מאחר ואין הוראה השוללת את הורשת המשק בצוואה ככל והצוואה אינה סותרת את הוראות הסכם המשבצת ניתן לפסוק לפיה, לקבוע כי הילד היורש יהיה הבן הממשיך והוא לא יהיה חייב לפצות את יתר אחיו. ככל וההורה ציווה את המשק למס' ילדיו, בית משפט יפסוק מי מוכן ומסוגל לקיים את המשק והילדים האחרים יקבלו פיצוי לפי חלקם בצוואה. הנה כי כן, בתי המשפט מתאמצים לקיים את מצוות ההורים. ככל ולא קיימת צוואה יועברו הזכויות ליורשים על פי הוראות סעיף 114 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").
במידה ונרשם הבן הממשיך כדין ולאחר זמן מה ביקשו ההורים לשנות את החלטתם וקבעו בצוואה כי הזכויות במשק יעברו באופן שונה, זכויות הבן הממשיך יגברו לרוב על הצוואה– כאשר הדבר נעשה באופן תקין.
במושבים החתומים על הסכם הדו צדדי- לא קיים הסדר של בן הממשיך גם אם נרשם הבן אצל האגודה כבן ממשיך הדבר לא יקנה לו זכויות קנייניות (ראה תמ"ש 2350/08 ח.ש נ' א.ש, פורסם באתר האנטרנט נבו).
בהסכם הדו צדדי קיים סעיף הקובע כי כל אחד מיחידי בני הזוג החברים באגודה יכולים להורות בצוואתם מי מהילדים יקבל את זכויות השימוש שלו במשק. זכות זו כפופה לכך כי הצוואה לא תגרע מבן הזוג לקבל את זכויות השימוש במשק עד לפטירתו וכן לא תתקבל הוראה אשר מעניקה זכויות שימוש ליותר מאדם אחד ובן זוגו. בפסקי דין רבים נקבע כי מאחר וזכויות המתיישב מכח החוזה הדו צדדי אינן נכללות בעזבון לא ניתן להורישן על פי צוואה ללא קשר לחוזה הדו- צדדי. לפיכך, הצוואה צריכה להיות תואמת להוראות הסכם המשבצת. הפסיקה גם קבעה כי קיים צורך לציין במפורש את העברת הזכויות ליורש אחד בצוואה, אולם במקרה בו לא צוינה העברת הזכויות פסק בית המשפט כי כאשר ניתן ללמוד מהצוואה את רצון ההורים להוריש לבן אחד את כל רכושם יש לקיים את רצונם והוא יגבר על הוראות ההסכם הקובעות כי המשק ימסר למי שמוכן ומסוגל לקיימו. ב(חי') 5340/08 תמש י.א נ' ש.א, פורסם באתר "נבו". במקרה אחר ציוו ההורים בצוואתם כי, במידה ובנם יוכל לפצל את היחידה שלו מהנחלה היא תרשם על שמו ובמידה ולא יתאפשר הדבר תמכר הנחלה כולה והתמורה תחולק בין כל ילדיהם. בית משפט פסק לפי הוראות הצוואה (ראה תמש (ק"ג) 5680/05 ל.אב נ' ל.לא, פורסם באתר "נבו").
בתי המשפט נדרשו לשאלה זו ולא אחת נולדה פסיקה הסותרת את קודמתה. בתי המשפט בחנו האם המשק הוא חלק מעזבון חבר האגודה, את נוסח הצוואה, את הסכם המשבצת, האם קיימת סתירה או התאמה בין הצוואה לחוזה המשבצת, האם הושלם רישומו של הבן כ"בן ממשיך" בכל הגופים הרלוונטיים וכיו"ב.
בתי המשפט התייחסו לסעיף 8 לחוק הירושה אשר קובע כי הסכם בדבר ירושתו של אדם או ויתור על ירושה שנעשו בחיו של אותו אדם בטל. כמו כן נבחן האם מדובר במתנה שנתן אדם בחייו אשר תוקנה למקבלה רק לאחר מותו של הנותן ולפיכך היא אינה תקפה, אלא אם נעשתה במסגרת צוואה או במסגרת מינוי "בן ממשיך". בתי המשפט קבעו כי מינוי בן ממשיך כמוהו כהסכם או מתנה בדבר ירושתו של אדם שנעשו בחייו. בחלק מפסקי הדין נקבע כי זכויות בנחלה אינן חלק מהעזבון ולכן סעיף 8 לחוק הירושה כלל לא חל ולא ניתן להוריש את הזכויות בנחלה ע"פ דין או ע"פ צוואה, אלא לפי הוראות ההסכם בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל והסוכנות.
במושבים בהם קיים חוזה חכירה לדורות – לרוב בתי המשפט פוסקים על פי סעיף 114 לחוק הירושה הקובע רישום על שם ילד אחר תוך מתן פיצוי ליתר האחים ובמידה וקיימת צוואה הולכים לפי הוראות המצווה ובלבד שאין בכך כדי לרשום את הנחלה על שם יותר מאדם אחד ובן זוגו.
בית המשפט נעזר בחוק המתנות בבואו לבחון יכולת ההורים לבטל מינוי הבן הממשיך. חוק המתנות קובע כי מתנה שלא הסתיימה ברישום (בקרקע נדרש הרישום) ניתן לבטל את המתנה בתנאים מסויימים.
בע"א 1662/99 חיים נ' חיים – אח אחד נרשם כבן ממשיך, הבן הממשיך חתם על תצהיר לפיו לאחר מות אימו יבוא הבן הנוסף (המערער) לגור בבית במשק יחד עם משפחתו. לאחר מות האם טען הבן הממשיך כי ההסכמה אינה תקפה מאחר והיא סותרת את הוראות הסכם המשבצת המשולש אשר קובע כי לא ניתן לפצל את המשק ליותר מאדם אחד ובן זוגו. בית המשפט העליון מצא כי הבן הממשיך מונה כנדרש ואושר על ידי המוסדות המיישבים. כלפי המוסדות המיישבים הבן הממשיך הוא בעל הנחלה כולה ואין כל נפקות להסכם בין הבן הממשיך והאם. יחד עם זאת, ההתחייבות שניתנה ע"י האם וההסכמה של הבן הממשיך משכללים הסכם בין הבן הממשיך לבין האם לטובת אדם שלישי, הוא האח. אמנם ההסכם אינו ניתן לאכיפה ואין בו כדי לכבול את המוסדות המיישבים, אולם במישור היחסים החוזיים בין הצדדים להסכם יש לראותו כתקף.
תמ"ש 8630/03 ארדיטי ארנונה עמרם ואח' נ' מנשה עמרם ואח' בבית משפט השלום בכפר סבא- שם נידון מקרה בו במושב החתום על הסכם משבצת משולש, הורים רשמו את בנם כבן ממשיך. המינוי הושלם עוד בעודם בחיים. לאחר פטירת האב ביקשה האם לשנות את המינוי וקבעה בצוואתה כי הבת תירש את המשק. בית המשפט קבע כי החוזה עליו חל המשק הוא חוזה משולש (בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות והאגודה). בהסכם זה נקבע כי ניתן למנות בן ממשיך, המשק אינו חלק מהעזבון ולכן סעיף 8 לחוק הירושה לא חל. הוראות הצוואה בדבר הורשת המשק בטלות והבן יוותר בן ממשיך.
בתמ"ש 30318-02-10 ג.י. נ' נ.י. ואח' ואח' בית משפט לענייני משפחה דן בסכסוך בין אחים על משק במושב החתום על הסכם משבצת דו צדדי. בית המשפט מסביר כיצד יש לבחון את השאלה מי גובר- הבן שטוען כי מונה לבן ממשיך, הבן השני שטוען כי מסוגל לקיים את המשק או על פי צוואת האם המנוחה הקובעת כי המשק ימכר והתמורה תחולק בשווה בין שלושת ילדיה. לפי בית משפט שאלה זו ראוי לבחון בשני מסלולים- מסלול היחסים החיצוני- ההורים, הבן הממשיך, האגודה, הסוכנות ורשות מקרקעי ישראל, ומסלול היחסים הפנים- משפחתית.
במקרה הנדון תומכות הנסיבות כי הבן לא מונה כבן ממשיך, אלא ניתנה לו הסכמה לבנות את ביתו במגרש שיצורף לנחלה בלבד, באשר אלמלא ההסכמה הבן לא היה יכול לקבל מגרש ולבנות עליו את ביתו, בלא כל כוונה להעביר לבן את הזכויות בנחלה. בית המשפט מייחס חשיבות למשאלת ההורים ובמקום בו רצון ההורים אינו מנוגד להסכם המשבצת יש להעדיף תוצאה שתקיים את רצונם.
עיקרי הדברים שינחו את בית משפט הם: א. טיב המסמך מכוחו נערכה ההתחייבות של ההורים למינוי הבן הממשיך. ב. קיומו או היעדרו של הסכם בכתב למינוי זה והתנאים בו. ג. התנהגות הצדדים במועד המינוי ולאחר פטירת ההורים. ד. נסיבות חיצוניות. ה. טעמים לאי השלמת רישום הבן הממשיך.
בית המשפט מתייחס לשאלת היתרון שיש להעניק לילד המסוגל לקיים את המשק ואומר כי בימנו מתן יתרון לילד המסוגל לקיים את המשק מנותקת מהמציאות ומהווה עצימת עינים באשר היא מתעלמת מהעובדה כי המשק כבר למעלה מעשור אינו משמש לחקלאות.
