תמלול הסרטון.
מתי יוכרו בני זוג כידועים בציבור?
שלום לכולם שמי עו"ד מורן ליברמן ואני רוצה בסרטון להסביר בקצרה מתי בני זוג עשויים להיחשב כידועים בציבור אשר זכאים לזכויות כמו שזכאי להן בן זוג נשוי. בן זוג נשוי זכאי לרשת מחצית הזכויות של בן זוגו על פי חוק הירושה וכן זכאי למחצית הרכוש (לעיתים גם יותר) שצברו בני הזוג בחיים המשותפים מכח חוק יחסי ממון ואיזון המשאבים.
תחשבו על מצב בו יש בני זוג נשואים מזה 50 שנה ולהם 4 ילדים משותפים, האמא הולכת לעולמה ראשונה והאלמן כעבור מספר שנים מוצא בת זוג חדשה גם לה יש ילדים והם מנהלים יחסים.
האם בת הזוג יכולה לטעון שמגיע לה זכויות בנכסים שצבר האב לפני שהכיר אותה?
צריך להבדיל בין שני מצבים – מצב אחד בו בני הזוג נפרדו במהלך חייהם –בן הזוג עשוי לטעון כי יש להחיל את מערכת דיני הגירושין על הצדדים בעת פירוד, וכי יש לחלק ביניהם את הרכוש מכח חזקת השיתוף.
מצב שני בו האב הולך לעולמו לפני בת זוגתו והיא יכולה לטעון לזכויות מכח חוק הירושה ומכוח חזקת השיתוף.
כדי להסדיר טענות שעשויות לעלות מכח חוק הירושה – טענה שבן הזוג זכאי לרשת – כי החוק קובע שידוע בציבור זכאי לרשת מחצית מזכויות בן הזוג – ידוע בציבור מבחינת חוק הירושה הוא מי שמקיים יחד עם בן זוגו חיים משותפים ומשק בית משותף – במקרה זה מספיקה צוואה שמסדירה מי היורשים. אם רוצה האב יכול לקבוע שכל הרכוש יעבור לילדים עם פטירתו, ולשם כך רק האב צריך לערוך צוואה בעצמו, הוא לא צריך לשתף או לקבל הסכמה של בת הזוג לצוואתו.
אבל אם לא יערוך האב גם הסכם חיים משותפים עם בת הזוג הוא יהיה חשוף לטענות מצד בת הזוג גם אם יפרדו וגם אם ילך לעולמו לפניה.
אפילו שנראה ברור כשמש לכל מי שנמצא בסביבת בני הזוג – שלבת הזוג אין זכויות בנכסים שצבר האב ובטח כאלה שצבר לפני שהכירו, בעצם הלכת השיתוף קובעת כי בן זוג ידוע בציבור זכאי לזכות במחצית הרכוש בעת סיום הקשר- זה יכול להיות מכח פרידה בחיים ויכול להיות מכח מוות.
חשוב לי שתבינו שאין הגדרה חד משמעית מתי בן זוג יוגדר כידוע בציבור. יתכן גם שלפי חוק מסויים יוכר האדם כידוע בציבור וחוק אחר יקבע שאינו זכאי. עד כדי כך.
בית משפט יבחן את המקרה על בסיס הנסיבות וכמובן שהנטל שרובץ על ידוע בציבור הטוען לשיתוף בנכסי בן זוגו הוא כבד יותר ממה שמוטל על בן זוג נשוי, במיוחד כשמדובר בנכס שאינו נכס משפחתי מובהק, כמו דירת מגורים, ועוד יותר אם מדובר במערכת יחסים פרק ב'.
בתי המשפט מנסים להבין מה היו כוונות הצדדים דרך בדיקה של הנסיבות, ההתנהגות שלהם, משך הקשר, האם קיימו חיי אישות, האם קיימו מערכת יחסים של אהבה, שותפות, אנטימיות, בית משפט בוחן גם את עקרון תום הלב, האם היו מגורים משותפים, ניהלו משק בית משותף, האם כל אחד תרם תרומה מסויימת מכספו או ממאמציו למשק הבית, האם היתה להם כוונה לנהל קשר קבוע, האם הקשר היה מחייב, האם ניהלו חשבון בנק משותף ועוד.
אבל אנחנו רואים בפסיקה שלא חייבים למלא את כל התנאים, לא חייבים שכל מבחן יעמוד גם בפני עצמו. למשל יש פסיקה שבה הוכרה אישה כידועה בציבור אחרי 3 חודשים בלבד שבהם גרו בני הזוג ביחד ולעומת זאת במקרה אחר לא הוכרו זוג כידועים בציבור למרות שגרו יחדיו מספר שנים. יש פסקי דין שהכירו בזכויות של בת הזוג כידועה בציבור והיא הייתה זכאית לרשת את בן זוגה למרות שכל אחד מהם גר בדירה נפרדת ורק מדי פעם לנו בני הזוג אחד אצל השני, כלומר כפי שאמרתי זה שמבקשים לבדוק אם בני הזוג גרו ביחד בתי המשפט לא עומדים על כך ומוצאים דרכים יצירתיות לקבוע שהתנאי כן התממש. בתי המשפט בעצם קובעים לפי ראות עיניהם.
אני רוצה להדגיש – אם נערוך הסכם חיים משותפים ולא נערוך צוואה בן הזוג עשוי לטעון לזכויות מכח חוק הירושה לפיו בן הזוג זכאי לרשת את בן זוגו כפי שיורש בן זוג נשוי. שני המסמכים בעצם משלימים זה את זה.
לסיכום – ידועים בציבור הוא תחום אפור, ולכן בכל מקרה של קשר שמתחיל להתבסס, שיש בו כוונות רציניות, שיש בו אהבה, שיתוף, לינה משותפת – חשוב להקדים ולערוך הסכם חיים משותפים כדי למנוע כל טענה, שגם אם לבסוף לא תתקבל, עדיין תאלץ לגרור את הקרובים לנו לבתי המשפט לשנים רבות של סכסוכים ולפרנסתם עורכי הדין.
לפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות אלי.
עו"ד מורן ליברמן.
